נשים רבות בקרב האוכלוסייה סובלות ממיומות ברחם. מיומות אלו עלולות לגרום לכאבי אגן, לחץ על שלפוחית השתן, דימום וסתי, עצירות ועלולות אף להחמיר לכדי גידול סרטני ממאיר. כמו כן, מיומות עלולות להפריע לתהליך הכניסה להריון, על מהלך ההיריון ואף עלול לגרום להפלה.
מהי שרירן (מיומה)?
מיומה (או בשמה בעברית- שרירן) היא גידול שפיר בתוך או על יד הרחם, מקורה של המיומה מרקמת השריר של דופן הרחם. המיומה היא תופעה נפוצה מאוד אצל נשים מגיל 30 ובמהלך גיל הפוריות וההערכות הן ש-20% עד 50% סובלות ממנה.
עד כה, לא ברורה לחלוטין הסיבה להתפתחות מיומות. הערכות הן שהתפתחות המיומות נובעת עקב תהליך דלקתי או ויראלי, וכן ישנה גם ייתכנות לנטייה גנטית.
בכ-שליש מהמקרים, נשים הסובלות ממיומות יסבלו מתופעות שונות עקב הלחץ שהן מפעילות.
שרירנים:
- שרירן סובמוקוזלי - שרירן המתפתח בשכבה שבין רירית ושריר הרחם ומסוגל לבלוט לתוך חלל הרחם.
ישנה חלוקה לשלושה סוגים בהתאם להתבלטות של השרירן ובקורלציה לחיזוי התוצאה של כריתה ניתוחית. בסוג הראשון ( Type 0) השרירן כולו נמצא בחלל האנדומטריום, בסוג השני (Type 1) השרירן משתרע בפחות מ 50% לתוך שכבת השריר של הרחם המיומטריום. בסוג השלישי (Type 2 ) השרירן משתרע ב-50% או יותר בתוך שכבת השריר של הרחם המיומטריום.
שרירן המתפתח בדופן הרחם ומסוגל לעוות את חלל הרחם ולגדול מדופן חיצונית לפנימית ברחם.
שרירן המתפתח בשכבת המיומטריום בצד של השכבה הסרוזלית.
היי, קוראים לי שיר 
כדי שאוכל לבדוק את התאמתך לטיפול
צנתור שרירנים ברחם
אני זקוקה למספר פרטים
כיצד אוכל לדעת אם יש לי שרירנים? מהם התסמינים?
במרבית המקרים השרירנים קטנים ואין תסמינים, שרירן בודד או מספר שרירנים יכולים להתפתח ולהימצא בגודל זעיר או ענקי, כזה שניתן לחשוב שמדובר בהריון.
התסמינים נחלקים ל 3 קבוצות:
- הראשונה, וסת ארוכה ודימום רב.
- השניה, תסמינים מקומיים של לחץ וכאב אגני.
- השלישית, הפרעה בתפקוד מערכת הרבייה המבטאת בהפרעה בפריון, הפלות וסיבוכים סביב לידה.
מעל לרבע מהנשים הסובלות משרירנים יתלוננו על כאבי בטן, מחזור ודימום וסתי חריגים.
אותן נשים החוות פגיעה באיכות החיים וסובלות מהתסמינים הבאים זקוקות לסיוע רפואי.
הסימפטומים השונים למיומות תלויים במיקומן:
- הפרעות במתן שתן– עקב לחץ של המיומות על שלפוחית השתן או על צינור השתן.
- עצירות- עקב לחץ של המיומות על הרקטום (חלקו האחרון של המעי הגס).
- נפיחות בבטן- עקב תהליך תפיסת המקום של המיומה (בעיקר במיומות גדולות מאוד).
- דימום וסתי כבד
- אנמיה- בעיקר כאשר הדימום הוסתי משמעותי.
- כאבים באגן או גב תחתון עקב לחץ ישיר על איברים, נמק במרכז השרירן או תסביב של השרירן במצב בו מתבלטת לחלל הרחם.
- הפרעה בניקוז הורידי כתוצאה מרחם גדול הלוחץ על הורידים.
כחצי אחוז מכלל מקרי המיומה יהפכו עם הזמן לגידול ממאיר.
מהם גורמי הסיכון להופעת שרירנים ברחם?
עד כה, לא ברורה לחלוטין הסיבה להתפתחות שרירן. הערכות הן שהתפתחות השרירן נובעת מתהליך דלקתי או ויראלי. ישנה גם היתכנות לנטייה גנטית ומשפחתית, וסת ראשונה בגיל צעיר מתחת לגיל 10, BMI גבוה, אכילת בשר אדום, עליה בהורמון האסטרוגן וחסר ויטמין D נקשרו לעליה בסיכון להתפתחות שרירנים ברחם.
האם אפשר למנוע את הופעת השרירנים?
מאחר והסיבה להתפתחות אינה וודאית ישנן הנחות שפעילות גופנית ומשקל תקין או הריון אחד או יותר מעל לשבוע 20 מפחיתים את הסיכון להיווצרות שרירנים.
כיצד מאבחנים מיומה?
במקרים של כאבי אגן ממושכים, וסת ממושכת וכואבת, דימומים בין-וסתיים, קושי במתן שתן או אנמיה בלתי מוסבר- יש לפנות לרופא על מנת שיאבחן את המצב הרפואי.
ראשית יש לקחת אנמנזה רפואית, להכיר את המטופלת, מחלות רקע, גורמי סיכון וכד’. המטופלות בד”כ מלינות על וסת ארוכה ודימומים קשים, כאבים ולחץ באגן לעיתים גם בעיות פוריות.
לכאב באגן ישנה אבחנה מבדלת, לעיתים מקור הכאב אינו גיניקולוגי ויכול לנבוע מהפרעה במערכת העכול, השתן או שריר ושלד ולכן יש להתייעץ עם רופא גסטרו, אורטופד,אורולוג וכד’.
במידה וישנה בעיה בהפרעה בזרימות הדם ויש גודש ורידי אגן ניתן לקרוא בהרחבה בכתבה הבאה על דרכי הטיפול.
במידה והכאב באגן מקורו אכן גיניקולוגי יש צורך להעמיק את הברור מאחר וישנם מצבים נוספים כגון: כאבי מחזור, אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס ועוד.
ספירת דם להערכת המוגלובין ופריטין (ברזל), נשים הסובלות מדימומים קשים יכולות לסבול מאנמיה, מומלץ לבצע גם בדיקת הריון.
אמצעי ההדמיה המשמשים לאבחנה הם MRI ואולטרסאונד. שתי הבדיקות בטוחות מאוד והן ללא קרינה מיינת כלל. לרוב האבחון יתבצע על ידי בדיקת האולטרסאונד בעיקר בשל: זמינותה הרבה, אמינותה ובכך שניתן לבצע אותה במרפאות ברחבי הארץ.
לבדיקת אולטרסאונד רגישות גבוה מאד בגילוי שרירנים ולכן מומלצת כבדיקת הבחירה הראשונה. לעיתים נידרש למלא את הרחם בנוזל לצורך זיהוי שרירנים המתבלטים לתוך חלל הרחם.
בדיקת ה MRI לרחם מאפשרת להעריך בדיוק מירבי את המיקום והגודל של השרירנים. יתרון חשוב נוסך שהבדיקה מאפשרת לזהות מצבים אחרים כגון אדנומיוזיס, אדנומיומה או גידול סרטני (ליומיוסרקומה, קרצינומה אנדומטריאלית וכד’.
היסטרוסקופיה נועדה לצורך הערכת שרירנים בחלל הרחם ותכנון ניתוח לכריתה.
כיצד מטפלים במיומה?
במרבית המקרים לאישה הסובלת משרירנים אין סימפטומים, מרבית השרירנים אינם עוברים התמרה לכדי גידול סרטני ובגיל המעבר לאור השינויים ההרומונליים בהיעדר ווסת אנו רואים שהתסמינים פוחתין והשרירנים מתכווצים. לכן, מעקב הוא הכלי הטיפולי הראשון שמתבצע במידה ומזהים שרירנים.
במידה ויש צורך לטפל ולהקטין את גודל המיומות או להסירן, ישנן כמה אופציות טיפוליות:
תרופות
ישנם מקרים בהם ניתן לתת טיפול תרופתי על ידי תרופות שמורידות את רמת הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון. אולם לטיפול זה חסרונות רבים – לא ניתן להרות בזמן לקיחת הטיפול התרופתי, ותופעות הלוואי הן רבות. כמו כן, הטיפול התרופתי גורם לכיווץ השרירנים ואינו מסיר אותן.
ניתוח לפרוסקופיה
דרך מספר חתכים קטנים. חסרונה העיקרי של השיטה, היא שלעיתים על מנת להסיר את הגידולים, יש צורך לבצע כריתת רחם מלאה.
היסטרוסקופיה לכריתת שרירנים
כריתה מלאה
אופציה זו נעשית בעיקר כאשר יש שרירנים רבים או שרירנים גדולים מאוד או כאשר השרירנים עמוקים מאוד. במקרים אלו מבצעים את הוצאתם על ידי ניתוח דרך בטן תחתונה.
צנתור
צנתור מהווה תחליף לניתוח וכן לכל התופעות והסכנות הנלוות אליו.
צנתור שרירנים ברחם (Uterine Fibroid Embolization)
בהליך זה, דרך עורק באמה או במפשעה מחדירים צנתר. בעזרת אמצעי שיקוף, מכווינים את הצנתר אל עבר כלי הדם המזינים את הרחם. בעזרת חומר סינטטי מיוחד, חוסמים את כלי הדם ומונעים את אספקת הדם לשרירנים. כעת השרירן ללא אספקת דם “מורעב” לחמצן וחומרי מזון- התוצאה הדרגתית, תחילה השרירנים עוברים נמק ובהמשך מתכווצים.
יתרונות מול סיכונים בשיטת הצנתור:
| יתרונות | סיכונים |
|---|---|
| פעולה לא ניתוחית, אין חתכים בבטן. | סיכון נמוך לזיהום ברחם |
| פעולה המשמרת את הרחם, מחקרים מראים גם שניתן להיכנס להריון לאחר הפעולה. | תסחוף של כלי דם מחוץ לרחם, פגיעה בכלי הדם לשחלות תגרום למנופאוזה. |
| משך הצנתור קצר מאוד, ועומד על כשעה בלבד. | שרירן שניתק ממקומו ונישאר ברחם ויש להוציאו. |
| משך האשפוז והזמן הדרוש לחזור לתפקוד מלא- קצרים משמעותית מאשר בניתוח. | צמיחה מחודשת של שרירנים. |
| אחוזי ההצלחה של הפעולה גבוהים מאוד 85-90% | הפעולה אינה מתאימה לנשים בהריון או סרטן רחם |
לסיכום:
הטיפול בשרירני הרחם מגוון, לכל פעולה יתרונות ייחודיים משלה, לכל מטופלת מומלץ להתאים טיפול לפי צרכיה, רצונותיה והעדפותיה.
התייעצות עם רופא נשים היא חיונית לקביעת תכנית הטיפול המתאימה ביותר להקלה מיטבית בסימפטומים ושיפור איכות החיים.
אנו ממליצים על טיפול בשיטת הצנתור על מנת ליהנות מאורח חיים איכותי יותר תוך שימור הרחם.
