מהם טחורים ומדוע הם קיימים?
טחורים הינם כריות של רקמה בפי הטבעת, מדובר ברקמה עשירה בכלי דם המכוסה על ידי הרירית של הרקטום, מטרתה לסייע בתחושה ברקטום ולאטום את פי הטבעת ולשמור על השליטה ביציאות.
הטחורים יכולים להיות מגורים בקלות, להתרחב כתוצאה ממאמץ או עצירות ולגרום לדלקת מקומית או היווצרות של קרישי דם ולעיתים לקרעים.
מחלת הטחורים מתארת מצב בו הרקמה מדממת או מתרחבת ובולטת לתוך התעלה האנאלית. מדובר במחלה שכיחה מאד החל מגיל 20, נפוצה יותר בנשים, שכיחותה באוכלוסיה 5-40%.
טחורים תסמיניים יגרמו לדימום או שיבלטו לתוך התעלה במהלך או לאחר תהליך עשיית הצרכים והעברת צואה קשה.
טחורים נחלקים שני קבוצות על פי מיקומם, טחורים פנימיים שכיחים יותר מטחורים חיצוניים.
טחורים פנימיים מדורגים על פי מידת הבליטה:
- דרגה 1 אינה קשורה לצניחה
- דרגה 2 צניחה בעת מאמץ וחוזרים למקומם בסיום עשיית הצרכים
- דרגה 3 צניחה ומצריכה החזרה ידנית
- דרגה 4 צניחה ללא יכולת החזרה
טחורים חיצוניים, ממוקמים נמוך יותר, כואבים כאשר מתפתח בהם קריש דם.
מהם התסמינים?
- דימום הוא התסמין השכיח ביותר. כאשר אספקת הדם לרקמת הטחורים גדלה והם צונחים לתעלה האנאלית הם עלולים להיפגעה בעת היציאה ולדמם.
- גרד וגירוי של איזור פי הטבעת.
- כאב באיזור פי הטבעת.
- נפיחות מקומית בפי הטבעת.
- מצב של דליפת צואה.
מה הסיבה שסובלים מטחורים?
טחורים פנימיים מתרחשים בגלל אובדן של תמיכה וצניחת רקמת החיבור, כתוצאה מכך הם רגישים יותר בעת מאמץ או מעבר צואה לטראומה בפרט בעת ישיבה ממושכת או בזמן עצירות.
סיבות אחרות כגון:
הריון הגורם לשינויים הורמונלים ולחץ של הרחם הגדול על ניקוז הוורידים באגן.
עודף משקל.
מצבים רפואיים:
- לחץ על כלי דם מרכזיים באגן, תסמונות ע”ש מיי-טרנר, גודש ורידי אגן.
- אי ספיקת לב
- כבד שחמתי
כיצד מאבחנים טחורים?
היסטוריה רפואית ובדיקת פיזיקלית, לעיתים יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר עם מצלמה אנדוסקופית.
כיצד מטפלים בטחורים?
הטיפול בהתאם לחומרת התסמינים:
- שינוי באורחות החיים והדיאטה. הקפדה על צריכת מזון עשיר בסיבים, ירקות טריים, הקפדה על שתייה מרובה
- יש להימנע ממאץ רב או בישיבה ממושכת
- אמבטיות ישיבה
- משחות אלחוש
כשהטיפולים הללו אינם עוזרים קיימים טיפולים המבוצעים ע”י כירורג/פרוקטולוג:
- קשירה באמצעות גומיה
- גלי רדיו
- גלי אינפרה אדום
- הטרשה
- קשירה בסיוע דופלר
- כריתה ניתוחית בדרגה 3-4
יש לזכור שהטיפולים אינם פותרים את הבעיה לעיתים ישנה חזרה של הטחורים.
האם ישנה חלופה לניתוח?
בשנת 1994 פרופ’ גלקין (Prof. E.V.Galkin) תאר לראשונה טיפול צנתורי בטחורים כרוניים מדממים ובהמשך התפרסמו מאמרים נוספים על טיפול בשיטת הצנתור בטחורים עם דימום מסכן חיים.
לאחר מספר שנים התפתחה שיטה כירורגית לקשירת עורקים המטפלת באותם עורקים מתוך הרקטום, מתבססת על ההשערה שאם נפחית את הזרימה העורקית הלחץ הוורידי יפחת.
בשנים האחרונות שיטת צנתור הטחורים לחסימת העורקים צוברת תאוצה. מדובר בטיפול שהינו חלופה לניתוח, בשיטה זו חוסמים עורקים במטרה להפחית את זרימת הדם ובכך להפחית את הלחץ הורידי והתסמינים.
הצנתור מבוצע בחדר צנתורים ע”י ד”ר זלמן יצחקוב, רדיולוג פולשני.
הפעולה מבוצעת בהנחיית שיקוף, בהרדמה מקומית וטישטוש קל, דרך צנתר דקיק המוחדר בעורק הזרוע או במפשעה מגיעים לעורק הנקרא Superior rectal artery וחוסמים באמצעות סלילים/חלקיקים את הענפים היוצאים ממנו לכיוון הטחורים.
משך הפעולה: כ- 60 דק’.
יתרונות צנתור הטחורים:
- אין צורך בהרדמה מלאה
- אין צורך בכריתת רקמה
- אין חתכים ולכן אין כאבים
- שימור על פעולת היציאה
- החלמה והתאוששות מהירים בפחות מ 24 שעות לאחר הפעולה השיפור מורגש לאחר חודש.
למי מתאימה פעולת צנתור טחורים?
איגוד הכירורגים הקולורקטלי האיטלקי פירסם ב 2020 קונצנזוס לטיפול במחלת הטחורים.
הטכניקה בטוחה ויעילה במצבים הבאים:
- טחורים בדרגה 2-3
- מטופלים עם תסמינים משביתים מפעילות ועמידים ללא צניחה בלתי ניתנת להחזרה
- טחורים מדממים במטופלים שלא יכולים לעבור ניתוח.
- כשלון טיפולי בשיטות האחרות
למי הפעולה אינה מתאימה?
- מטופל לאחר ניתוח במעי הגס או הרקטום (קולורקטלי)
- טחורים דרגה 4
- פיסורה אנאלית
הצלחת הטיפול הינה אחת מהתוצאות הבאות: העלמת הכאב והדימות או הפחתה שלהם לכדי מצב שאיכות החיים אינה נפגעת.
הצלחה קלינית הינה בין 63 ל-94 אחוזים.
מקורות:
