בסקירה זו אביא נתונים עדכניים ביותר מהספרות, השוואה בין השיטות הטיפוליות השונות, בחזרה של הוריקוצלה, שיעור ההריונות וסיבוכים
שק האשכים והתכולה שלו מושפעים על ידי מצבים שונים, כגון וריקוצלה, ציסטות, הידרוצלה, דלקת ביותרת האשך, סרטן אשכים ועוד. השק מכיל מספר מבנים אנטומיים: אשכים, יותרת האשך, צינוריות זרע כלי דם ועוד.
האשך, אחראי על ייצור הזרע והורמונים, טסטוסטרון ו FSH. יותרת האשך ( אפידידימיס), צינור מפותל נועד לאחסון והולה של תאי הזרע. צינורית הזרע, מחוברת ליותרת האשך ומיועדת להובלת הזרע לשלפוחיות הזרע הממוקמות אחורית לערמונית.
בעת קיום יחסים השלפוחיות מתכווצות ונפלט הזרע. לעיתים המטופל חש במישוש בשק האשכים ממצא חריג כגון מלאות חד או דו צדדים עם או ללא כאב. נפיחות קטנה או גדולה, חד או דו צדדית כתוצאה מהצטברות נוזלים או בקע המכיל מעיים, גוש מוצק החשוד לסרטן.
כאשר מרגישים במישוש ממצא, מומלץ לפנות לבדיקת אורולוג ולבצע בדיקת הדמיה, אולטרהסאונד לתכולת שק האשכים.
בדיקת האולטרהסאונד רגישה מאד ומזהה ממצאים מחוץ או בתוך האשכים ונחוצה להערכה.
ישנם מצבים שונים כפי שנכתב וכאן אסביר בהרחבה על המצב בו המטופל מרגיש במישוש ב”שק תולעים”, ממצא הנקרא וריקוצלה.
מהי וריקוצלה?
וריקוצלה היא תוצאה של התרחבות מקלעת ורידי הזרע ומשפיעה על כ-5%-20% מהאוכלוסייה.
אנטומית בצד השמאלי וריד הזרע אחד הארוכים בגוף, מתחיל באשך, מטפס מעלה לאורך החלק הפנימי של הגב ומתכנס לווריד הכליה.
כאשר הווריד מתרחב והזרימה מתהפכת הדם שוקע ומצטבר במקלעת הורידית סביב האשך ולכן במישוש מרגישים את הורידים הנפוחים הללו.
אדם הסובל מוריקוצלה יחוש כאב עמום שמתגבר בעמידה והרמת משא, בשכיבה הכאב פוחת.
לרוב הוריקוצלה יופיע חד צדדית משמאל בכ-78%-93% , ואילו דו-צדדית נצפתה ב 2%-20%.
ישם 3 דרגות של וריקוצלה, הדרגה עולה לפי רמת החומרה:
- דרגה 1 נמוש במישוש בעת ולסלווה בלבד ( כשמנסים להוציא אוויר בזמן שדרכי הנשימה חסומות או הפעלת שריר הבטן)
- דרגה 2 נמוש אך לא ניראה לעין.
- דרגה 3 ניראה לעין.
בבדיקת אולטרהסאונד ניתן לאבחן את הימצאות הוריקוצלה במידה ויש הרחבה של הורידים מעל ל 3 מ”מ ולהעריך אם יש היפוך זרימה בולסלווה. חשוב להעריך את נפח האשכים, נפח קטן ידוע כגורם לאי פריון.
גברים הסובלים מכאב באשכים לעיתים קרובות יסבלו גם מאי פוריות.
צפו בסרטון המציג את הסיבות השכיחות לבעיות פוריות בגברים:
היי, קוראים לי שיר
כדי שאוכל לבדוק את התאמתך לטיפול
בוריקוצלה
אני זקוקה למספר פרטים
הקשר בין אי פוריות בגברים לוריקוצלה
שכיחות הוריקוצלה נקשרה להפרעה מבנית של הזרע, שיעורי הזרעה נמוכים, תפקוד ירוד של הזרע, תוצאות עובריות פחות טובות.
המנגנון לאי פריון כתוצאה מוריקוצלה משויך לעלייה בטמפרטורה בשק האשכים, תת חימצון ורפלוקס הגורם ליותר מטבוליטים רעילים להישאר באשך הגורמים לפגיעה ב- DNA, כל אלו מקדמים אי פיריון והפרעה בתפקוד האשכים.
במידה ויש לי וריקוצלה מה עלי לעשות?
ברב המקרים אין צורך לטפל. בנערים וגברים צעירים שיש הפחתה בנפח האשך לעיתים מומלץ לטפל בכדי למנוע פגיעה עתידית.
מתי מומלץ לטפל בוריקוצלה?
- גברים צעירים מתחת לגיל 21 מומלץ לעבור הערכה גופנית לגודל האשכים.
- נערים לאחר גיל ההתבגרות מומלץ לבצע ספירת זרע.
- כאשר נפח האשך קטן ותוצאת ספירת הזרע חריגה מומלץ לטפל.
מחקרים על מטופלים במצב של וריקוצלה בשני הצדדים ושני האשכים קטנים ביחס לנורמה לגיל או במקרה שהאשכים קטנים למישוש לא הוכח שטיפול משפר.
בגברים מבוגרים המעוניינים לשמור על פוריות, מומלץ להיות במעקב. אלו הסובלים מכאבים יכולים ליטול משככי כאבים.
מהן שיטות הטיפול הקיימות?
ישנן שתי שיטות טיפוליות עיקריות לטיפול בוריקוצלה, הניתוח וצנתור.
הגישות הניתוחיות כוללות, ניתוח לפרוסקופי, או ניתוח פתוח או ניתוח מיקרוכירורגי.
בעוד השיטה הצנתורית כוללת סקלרותרפיה ואמבוליזציה.
התיאור הראשון בספרות לטיפול בוריקוצלה בשיטת הצנתור שייך ל- Lima et al, שתיאר ב- 1987 את הליך הצנתור לחסימת וריד האשך הפגוע.
מאז התפרסמו מאמרים רבים בתחום המציינים את היתרונות של טיפול המשפר את אי הנוחות באשכים ומסייע בשיפור הזרע וכניסה להריון.
בישראל הצנתור החל לצבור תאוצה החל משנות ה 90, ומבוצע כיום במספר מרכזים פרטיים וציבוריים.
לכל שיטה ישנן יתרונות ומגבלות אך לרוב מניבות תוצאות דומות של עליה בשיעור ההריונות, זאת לעומת אלו שלא טופלו.
במאמר שהתפרסם ביולי 2022 בג’ורנל כלי דם ורדיולוגיה פולשנית (JVIR) ,
Comparing Endovascular and Surgical Treatments for Varicocele: A Systematic Review and Meta-Analysis נערכת בין השיטה הניתוחית וצנתורית סקרו הכותבים מחקרים משנת 1981 ועד 2021, סה”כ 16 מחקרים שולבו עם 2,138 מטופלים.
כמו בכל מאמר יש מגבלות ביכול ההשוואה אך אחת המסקנות הברורות היא ששיעור הסיבוכים בצנתור נמוך יותר לעומת הניתוח, שיעור החזרה וההריונות היו דומים.
עשוי לעניין אתכם | מה קורה לבלוטת הערמונית לאחר פעולת הצנתור?
ישנם הבדלים רבים בין האפשרות הניתוחית לבין הצנתור, בטבלה הבאה אפשר לקבל פירוט של היתרונות והתוצאות הנלוות לכל טיפול:
ניתוח | צנתור | |
---|---|---|
זמן החלמה | 2-3 שבועות | 1-2 ימים |
חזרה לפעילות גופנית | 10-14 ימים | 7-10 ימים |
חזרה לפעילות מינית | 4 שבועות | 1-2 שבועות |
טישטוש/הרדמה | הרדמה מקומית- מלאה | הרדמה מקומית ניתן להוסיף טישטוש קל |
זמן שהיה בבית החולים | מספר שעות לאחר הניתוח לצורך התאוששות | כשעה לאחר הפעולה משתחררים |
סיבוכים משמעותיים | פגיעה בעורק המזין את האשך או פגיעה בצינורית הזרע, זיהום, אטרופיה של האשך | קלים בלבד כגון כאב במותן |
האם השיטה מתאימה גם לאלו שעברו תיקון וריקצלה?
שיטת הצנתור מתאימה כמעט לכולם גם לאלו שעברו ניתוח לתיקון וריקוצלה וישנה חזרה.
הצנתור מבוצע בחדר צנתורים, בשכיבה. הגישה לרב הינה דרך וריד גדול בצוואר מימין.
לאחר מתן אילחוש מקומי, דוקרים את הווריד במחט בהנחיית אולטרהסאונד. לאחר מכן מחדירים שרוולית דקה ודרכה מנווטים באמצעות צנתר דקיק אל הוורידים הפגומים באשך. לאחר זיהוי הוורידים מחדירים סלילים קטנים שמטרתם לחסום את מעבר הדם.
- הפעולה אורכת כ-30 דקות, ובמהלכה לא מרגישים כאב.
- לאחר הפעולה נשארים לשעת השגחה ומשתחררים הבייתה.
- לאחר כ 4-6 חודשים מהצנתור במרבית המטופלים יחול שיפור בייצור הזרע.
בשיטה הניתוחית המנתח קושר את הוורידים וכך מונע את הזרימה אחורנית (רפלוקס). במידה ובוחרים בשיטה הניתוחי, מומלץ לבצע בשיטה המיקרוכירוגית שלה שיעור הישנות נמוך לעומת ניתוח מסורתי.
לעיונכם: הנחיות לקראת צנתור >>