העורקים הינם צינורות המובילים את הדם בגוף. מסלול הזרימה מתחיל מהלב אל אבי העורקים, העורק המרכזי בגוף, ממנו יוצאים ענפים המספקים את אברי הגוף השונים. העורק בנוי ממספר שכבות (דפנות), כאשר הדפנות נחלשות והעורק בולט או מתרחב באחד מקטעי העורק מדובר במצב רפואי הנקרא הרחבה או מפרצת.
ככל שהקוטר עולה גובר הסיכון לקרע וכתוצאה מכך דימום מסכן חיים. מפרצת באבי העורקים (Aortic Aneurysm) עלול להיות מצב מסכן חיים. בישראל ההערכה שאלפי אנשים סובלים ממפרצת, מתוכם כ- 1000 בסיכון לקרע וכ-500-600 מגיעים לטיפול, היתר מתים בכל שנה ממחלה זו ואת חלקם ניתן היה להציל באמצעות אבחון וטיפול מוקדם.
אבי העורקים ,כלי הדם המרכזי ביותר בגוף האדם קיימת חלוקה אנטומית למספר אזורים. החלק הראשון, העולה, מתחיל מהלב, בהמשך הקשת, ממנה יוצאים העורקים לכיוון הצוואר והמח ואל הידיים. החלק החזי מספק את הריאות ועמוד השדרה. מתחת לגובה הסרעפות מתחיל החלק הבטני המספק את אברי הבטן ומסתיים בהתפצלות עורקי הכסל המספקים את האגן והגפיים התחתונות.
מהי מפרצת?
מפרצת עורקית הינה התרחבות מעל ל-50% של העורק כתוצאה מהחלשות של הדפנות.
מהם סוגי המפרצות באבי העורקים?
ישנם שני סוגים עיקריים של מפרצת באבי העורקים:
מפרצת באבי העורקים הבטני – נוצרת באזור הבטן, היא הנפוצה ביותר, ובעיקר מאובחנת אצל גברים מעל גיל 65.
מפרצת באבי העורקים החזי – מתרחשת בחלק של האאורטה שעובר באזור החזה. סוג זה פחות נפוץ אך בעל סיכון גבוה לקרע.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות מפרצת באבי העורקים ?
- יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה מפעיל עומס על כלי הדם ועלול לגרום להיחלשות הדפנות.
- היסטוריה משפחתית של מחלה מפרצתית בעורקים.
- הימצאות של מפרצת בעורק אחר בגוף ( עורקי האגן/ ירך או בשקע הברך).
- רקע משפחתי וגנטיקה - במקרים רבים קיימת נטייה משפחתית לפתח מפרצות.
- גיל מבוגר - בעיקר לאחר גיל 60
- גברים - בסיכון גבוה יותר לפתח מפרצת מאשר נשים.
- עישון - גורם הסיכון המשמעותי ביותר להיווצרות מפרצות, שכן הוא פוגע בכלי הדם ומחליש את דופנות האאורטה.
- טרשת עורקים.
היי, קוראים לי שיר 
כדי שאוכל לבדוק את התאמתך לטיפול
תיקון מפרצת באבי העורקים
אני זקוקה למספר פרטים
מהם התסמינים?
רוב המפרצות אינן מתבטאות בתסמינים ברורים עד להגעה למצב קריטי או לקרע.
במקרים בהם ישנם תסמינים, הם עשויים לכלול:
- כאבי בטן או גב - כאשר מדובר במפרצת באבי העורקים הבטני.
- כאבים בחזה, גב או בלסת - במקרה של מפרצת בחזה.
- תחושת דופק חזק - בעיקר באזור הבטן.
במקרים בהם מפרצת נקרעת, התסמינים עלולים להיות חמורים וכוללים:
- כאבים עזים פתאומיים בבטן, בגב או בחזה.
- ירידת לחץ דם מהירה.
- חולשה כללית והתעלפות.
כיצד מאבחנים?
מפרצת מתגלה במרבית המטופלים באקראי, ללא תסמינים, במהלך בדיקות דימות מסיבות אחרות.
לעיתים ההסתמנות הראשונה תהיה במצב קיצוני של קרע, במצב זה יש איבוד דם רב ועלול להסתיים במוות.
החל מ 2015 קיימת בישראל בדיקת סקר לגילוי מפרצת באבי העורקים הכלולה בסל הבריאות.
הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר אולטרהסאונד, הבדיקה אינה פולשנית וללא כאב.
קבוצת הזכאים לבדיקת הסקר הם גברים בגילאים 65-74, מעשנים או בעלי עבר של עישון. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקות אבחון גם אצל נשים וגברים הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב והיסטוריה משפחתית של מפרצת.
לאחר גילוי המפרצת נדרש לבצע בדיקת CT או MRI להערכה מדויקת של מימדיה לצורך תכנון הטיפול או להמשך מעקב.
כיצד מטפלים?
ההחלטה האם ומתי לתקן מפרצת ללא תסמינים מבוססת על הסיכונים הכרוכים במפרצת עצמה והסיכונים הכרוכים בתיקון.
מפרצת בטנית קטנה שנתגלתה באקראי ואינה תסמינית, לרוב ההמלצה להיצמד למעקב תקופתי באמצעות אולטרהסאונד כל 6 חודשים. מומלץ גם בשלב הזה לטפל בגורמי הסיכון כגון יתר לחץ דם והפסקת עישון.
אם במהלך תקופת המעקב המפרצת גדלה בקצב של 0.5 ס”מ בחצי שנה או שהקוטר שלה גדול מ- 5.5 ס”מ ההמלצה היא לגשת לתיקון. תיקון מפרצת הוא הטיפול העיקרי במפרצת סימפטומטית או בסיכון גבוה לקרע, יתבצע באחת משתי השיטות, כאשר לכל אחת מהן יש את היתרונות והחסרונות שלה.
האם ניתן למנוע התפתחות מפרצת?
כדי להפחית את הסיכון למפרצת באאורטה, ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט:
- הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון באופן משמעותי.
- שמירה על לחץ דם תקין.
- שמירה על תזונה בריאה דלת שומנים רוויים ומלח יכולה לסייע בשמירה על בריאות כלי הדם.
- פעילות גופנית קבועה מסייעת בהורדת לחץ הדם ושמירה על בריאות הלב וכלי הדם.
הרופא המטפל יציע לכם את הטיפול הטוב ביותר עבורכם בהתאם למצבכם הרפואי:
- ניתוח פתוח- מבוצע בחדר ניתוח בהרדמה מלאה, אורך הניתוח כ 2-4 שעות. כירורג כלי דם מבצע חתך אורכי בדופן הבטן, ומחליף את המקטע החולה של העורק בשתל סינטטי (גראפט). לאחר הניתוח נדרש להישאר באשפוז כ-5 ימים ותהליך ההחלמה אורך כחודש.
- צנתור זעיר פולשני- מבוצע בחדר צנתורים ע”י רדיולוג פולשני אך ניתן גם לביצוע בחדר ניתוח. בהתאם להחלטת הרופא ניתן לביצוע בהרדמה מקומית וטישטוש או לחילופין בהרדמה מלאה. בשיטה זו אין צורך בפתיחת הבטן. הפעולה מבוצעת דרך פתח זעיר בעור קטן מ 1 ס”מ במפשעות. באמצעות מסלול זה מוחדרים בעורקי המפשעה מוליכים מתכתיים ועליהם צנתרים, לאחר הערכת המפרצת מחדירים תומכן (סטנט גראפט) בהתאם למימדיה ומכסים את האיזור החולה ובכך מונעים את המשך ההתרחבות.
בסיום הפעולה, סגירת הפתח בעורק נעשית באמצעות ציוד משוכלל המיועד לסגור את הפתח ללא ניתוח. האשפוז קצר יותר 1-2 ימים ותהליך ההחלמה קצר. כיום מרבית המפרצות מטופלות בשיטה זו.
בכל אחת מהשיטות נידרש המשך מעקב רפואי.
